לדבריה של עו"ד הילה פורת, מומחית בתחום דיני העבודה ומנהלת אתר עולם העבודה, נושא התשר לנותני שירות אינו מוסדר בחוק, אך עמדת בתי הדין לעבודה היא כי אין לראות במלצר כנותן שירות עצמאי ללקוח, אלא כעובדו של בעל העסק, הזכאי לזכויות אשר חוקי העבודה מקנים לו.
בתי הדין קבעו לא אחת, מוסיפה עו"ד הילה פורת, כי תשר שמקבל מלצר ישירות מלקוחות המסעדה אינו "שכר עבודה" (שכן אינו משולם ע"י המעסיק) ולכן המלצר זכאי, בנוסף לתשר מהלקוחות, לתשלום שכר ראוי (לפחות בגובה שכר המינימום) מאת המעסיק. בתי הדין לעבודה לא רצו לאפשר מצב בו מלצר אינו מקבל תשלום כלשהו מהמעסיק וכל השתכרותו נובעת מנדיבות ליבם של הלקוחות, ובמקביל לכך נהנה המעסיק מעובד ללא עלות שכר ומתנער מחובות בסיסיות נוספות כגון ביטוח המלצר במוסד לביטוח לאומי וניכוי מס הכנסה.
מעסיקים רבים התאימו עצמם לכך, והחלו להכליל את התשר בחשבון הכולל שניתן ללקוח, כך שמחד התשר נחשב כחלק מתקבולי העסק ומאידך, יכול לשמש את המעסיק בתשלום שכר המלצר (כולו או חלקו).
מעבר לכך מדגישה עו"ד הילה פורת:
א. זכויותיו הסוציאליות של מלצר, לרבות דמי חופשה, דמי מחלה וכו' ייגזרו מהתשלום המשולם לעובד ישירות ממעסיקו.
ב. על פי החוק קיימת חובה על המעסיק להוציא תלושי משכורת לעובד (גם למלצר!) ולנכות את הניכויים לרשויות המס, וכן חובה על המעסיק ליתן לעובד תלושי שכר מפורטים.
ג. תנאי השכר של מלצרים המועסקים במקומות בהם קיים הסכם קיבוצי/צו הרחבה (כגון - בתי מלון ואולמי שמחות) יהיו בהתאם לקבוע במקורות אלה.
* עו"ד הילה פורת - מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה - הפורטל למעסיקים ועובדים www.hilaporat.co.il
מנהלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה. מרצה בהשתלמויות, בימי עיון ובכנסים בפני גורמים העוסקים בתחום דיני עבודה ושכר. מקיימת השתלמויות פנים ארגוניות בתחום דיני העבודה והשכר, למחלקות משאבי אנוש והשכר ולפורומים של מנהלים בדרגות שונות, בחברות ובארגונים רבים. מגשרת מוסמכת ועוסקת בגישור פנים אירגוני. מחברת הספר "דיני עבודה-המדריך המלא" ומנהלת אתר "עולם העבודה" הפורטל למעסיקים ועובדים בדיני עבודה.
